יום שישי, 6 בינואר 2017

דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק א' פרק ב' /עו"ד נועם קוריס

דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק א' פרק ב' /עו"ד נועם קוריס


פרק ב': הגדרות הגדרות 4 .בחוק זה - "אורגנים", של תאגיד - אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות; "בית משפט" - )1 )לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד - בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו; )2 )לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד - בית משפט השלום כאמור בסעיף 353 במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בית משפט השלום בירושלים; "הגנה הולמת" - )1 )לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון - שמירת ערך הבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "ערך הבטוחה" - התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז' לחלק ב' ולעניין חייב שהוא יחיד - שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 158; פרק ב': הגדרות סעיף 4 להגדרה "אורגנים" - מאחר שהחוק המוצע עוסק הן בחברות והן בשותפויות, יש להבהיר מהם האורגנים של גופים אלה. מוצע לקבוע כי לגבי חברה ייחשבו כאורגנים, האורגנים הקבועים בחוק החברות. אלה הם האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון, רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו עניין. לעניין שותפויות, מוצע לקבוע כי האורגנים של שותפות יהיו הגופים הממלאים תפקידים המקבילים לתפקידים שממלאים האורגנים בחברה. להגדרה "בית משפט" - הליכי חדלות פירעון, הן של יחידים והן של תאגידים, מנוהלים כיום בבית המשפט המחוזי. כתוצאה מכך נוצר עומס רב על מערכת בתי המשפט אשר נדרשת להתמודד עם אלפי תיקי פשיטת רגל בשנה. לעומס זה השלכות קשות הן על מערכת בתי המשפט והן על החייבים. לכך יש להוסיף כי אין הצדקה עניינית לניהולם של כל הליכי חדלות הפירעון בערכאה גבוהה כבית המשפט המחוזי. במטרה לשנות מצב דברים זה, מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך לעניין הליכי חדלות פירעון של יחיד יהיה בית משפט השלום, ואילו הליכי חדלות הפירעון של תאגיד יתנהלו לפני בית המשפט המחוזי. הבחירה בחלוקה בין יחידים לתאגידים לעניין זה נובעת מהקושי הקיים ביישום המבחנים המקובלים בדין האזרחי לסמכות עניינית בתיקי חדלות פירעון. מבחנים אלה מבוססים בעיקרם על ההיקף הכספי של הסכסוך, ואולם בתיקי חדלות פירעון קשה לאמוד את ההיקף הכספי של החובות במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. הדבר בעייתי במיוחד כאשר המבקש הוא נושה שאינו יודע מהו סך החובות הכללי של החייב או מהו היקף נכסיו. המבחן המוצע - מבחן זהות החייב - הוא מבחן חלופי המבוסס על ההנחה כי במרבית המקרים ההיקפים הכספיים של הליכי חדלות פירעון של יחידים נמוכים מאלה של הליכי חדלות הפירעון של תאגידים, ועל כן מתאימים יותר להתברר בבית משפט השלום. ההגדרה מתייחסת גם לסמכות המקומית של בית המשפט שבו יתנהלו הליכי חדלות הפירעון של החייב וקובעת כי בהעדר מחוז מתאים לניהול הליכי חדלות פירעון של יחיד, תידון הבקשה בעניינו בבית משפט השלום בירושלים. להוראה זו יש להוסיף את סעיף 353 לחוק המוצע הקובע הוראות לעניין בית משפט השלום שיהיה מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. כך לא כל בית משפט שלום יהיה מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים אלא רק בתי משפט מסוימים שיתמחו בתחום. להגדרה "הגנה הולמת" - ההגדרה המוצעת מבוססת בעיקרה על הגדרת מונח זה בסעיף 350א לחוק החברות כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 360(16 )להצעת החוק, בכמה שינויים והבהרות. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 607 )2 )לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות - הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; "הוצאות הליכי חדלות הפירעון" - כמשמעותן בסעיף 233; "החלטה מינהלית" - החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; )2 )לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות - הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; "הוצאות הליכי חדלות הפירעון" - כמשמעותן בסעיף 233; "החלטה מינהלית" - החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; החוק המוצע מעניק לנאמן, בתנאים הקבועים בסימן ב' לפרק ז' לחלק ב', את האפשרות למנוע מהנושה המובטח לפעול למימוש בטוחותיו, ואף להשתמש בהן בעצמו. זאת כאשר הנאמן מבקש להפעיל את נכסי החייב כדי להביא לשיקומו הכלכלי. בכך מעדיף החוק המוצע את טובתם של כלל הנושים ואת שיקומו של החייב על פני בעל השעבוד המבקש לפעול באופן עצמאי ולממש את בטוחתו. ואולם הגבלתו של הנושה המובטח מלממש את הבטוחה עלולה לפגוע באותו נושה, אם בגלל האופן שבו משתמש הנאמן בבטוחה )לרבות האפשרות למכירת הנכס או לשעבודו( ואם בגלל האפשרות לירידת ערכה. כדי למנוע פגיעה זו, מוצע לקבוע כי תנאי למניעתו של הנושה המובטח ממימוש בטוחתו היא קיומה של הגנה הולמת לנושה המובטח - כלומר שמירת ערך הבטוחה. הנושה המובטח זכאי להגנה הולמת משום שנמנע ממנו לממש את בטוחתו. לכן, על ההגנה שלה הוא זכאי לדמות את התוצאה שהיתה מתקבלת אם הנושה אכן היה מממש את בטוחתו. ההגדרה המוצעת להגנה הולמת מחדדת שלוש נקודות בהקשר זה: ראשית היא קובעת כי שמירת ערך הבטוחה יהיה בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס. רמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס המובטח היא אחד מהשיקולים של הנושה המובטח בניהול סיכוני האשראי שלו. על כן, על בית המשפט להתחשב, בין השאר, בעניין זה. שנית, היא קובעת לעניין חישוב ערך הבטוחה, כי הערך שלגביו זכאי הנושה המובטח להגנה יהיה "שווי מימוש". כלומר השווי שהיה מתקבל לו היה בית המשפט מאפשר לנושה לממש את הנכס המשמש כבטוחה, באופן עצמאי, ושלא במסגרת הפעלת החייב. שווי המימוש נמוך משוויו של הנכס כאשר הוא נמכר במהלך העסקים הרגיל. שווי המימוש אף אינו כולל את הערך המוסף שהיה יכול להיות לנכס המשועבד אם היה נמכר כחלק מכלל פעילותה של החברה, הנמכרת, כעסק חי. הטעם לכך הוא שאם הנושה היה מממש את בטוחתו, הוא לא היה נהנה מערכה של הבטוחה כנכס שהוא חלק מעסק פעיל ומתפקד, או כנכס שנמכר במהלך העסקים הרגיל. זאת מכיוון שבמקרה זה לא היה ניתן להמשיך ולהפעיל את העסק כעסק חי. שלישית, על פי ההגדרה המוצעת מועד חישוב ערך הבטוחה הוא המועד שבו נבחנת טענת ההגנה ההולמת ושבו הנושה היה מממש את הנכס לו בית המשפט היה מורה על פירוק התאגיד או על הפסקת פעילות עסקו של החייב אם היה מתברר כי אין אפשרות להעניק לנושה את ההגנה ההולמת. זאת כיוון שעל ההגנה ההולמת לדמות את התוצאה שהיתה מתקבלת לו הנושה המובטח היה מממש את בטוחתו. יש לציין כי ההגדרה "הגנה הולמת" שבסעיף 350א לחוק החברות מעניקה לבית המשפט גמישות רבה יותר בקביעת המועד הקובע לחישוב ערך הבטוחה. הגמישות נועדה לתת מענה למקרים שבהם יקבע בית המשפט כי יהיה זה מוצדק יותר לקבוע מנגנון אחר לחישוב ערך החוב המובטח. החוק המוצע מצמצם גמישות זו, זאת כחלק מהמגמה הכללית שלו, להגביר את הפשטות והוודאות של ההליך, גם במחיר פגיעה מסוימת בהתאמה למקרי קצה ייחודיים. נושא נוסף שמתחדד בהגדרה המוצעת הוא שההגנה ההולמת חלה גם לעניין נושים בעלי זכות עיכבון. הדבר נדרש לאור הוראת סעיף 253 להצעת החוק שלפיה מעמדו של בעל זכות עיכבון יהיה דומה לזה של בעל שעבוד. להגדרה "החלטה מינהלית" - מוצע לקבוע כי החלטה מינהלית היא כל החלטה של רשות מינהלית במסגרת מילוי תפקידה על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל. ההגדרה מבוססת על הגדרת המונח בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000( להלן - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים(. השימוש בהגדרה זו ובהגדרה "הליך מינהלי" בחוק המוצע הוא בעיקר כאשר יש צורך להבהיר את גבולות הגזרה של הליכי חדלות הפירעון. הטיפול בחייב במסגרת דיני חדלות הפירעון מוגבל למערכת היחסים שבין החייב לנושיו בלבד ואינו משליך על הסביבה הרגולטורית שבה פועל החייב או על כפיפותו לחובות הדין הפלילי והמינהלי. הבהרה זו היא חלק מתפיסה רחבה, שלפיה המשטר הרגולטורי שלו כפוף החייב מחוץ להליכי חדלות הפירעון אינו צריך להשתנות או לסגת כתוצאה מכך שנפתחו כנגד החייב הליכי חדלות פירעון. על החייב מוטלת החובה להתאים את עצמו לדרישות החוק. תפיסה זו תואמת את ההלכה הפסוקה בע"א 05/10547 רשם הקבלנים נ' ש.י.א. רפאל פרויקטים בע"מ )פורסם בנבו, 2012.9.9.) דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 608 "הליך גבייה" - הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, הליך לפי חוק המרכז לגביית קנסות 1 וכל הליך לפי חוק אחר המקנה סמכויות או הליך לפי פקודת המסים )גבייה( גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; "הליך מינהלי" - הליך שמנהלת רשות מינהלית, במסגרת מילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; "הליכי חדלות פירעון" - הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן - עד לביטולו: )1 )לעניין חייב שהוא תאגיד - מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו; )2 )לעניין חייב שהוא יחיד - מועד ההפטר; "הסדר חוב" - כמשמעותו בחלק י'; "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד - כמשמעותו בפרק ט' לחלק ג'; "הפרשי הצמדה וריבית" - הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם ובכלל זה ריבית פיגורים; "הקפאת הליכים" - לגבי חייב שהוא תאגיד - כמשמעותה בפרק ה' לחלק ב', ולגבי חייב שהוא יחיד - כמשמעותה בסעיף 121(3;) "חבר התאגיד" - )1 )בחברה - בעל מניה; )2 )בשותפות - שותף; "חדלות פירעון" - כאמור בסעיף 2; "חוב" - חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; להגדרה "הליך גבייה" - הליך גבייה הוא הליך שמנהל גוף בעל סמכויות גבייה לפי דין. הליכים אלה כוללים את ההליכים המתנהלים במערכת ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות והליכים לפי פקודת המסים )גבייה(. חוקים אלה הם החוקים העיקריים המעניקים סמכויות גבייה, ואולם קיימים גם חוקים נוספים הקובעים סמכויות גבייה מקבילות )לדוגמה סעיף 315 לפקודת העיריות(. במטרה לכלול גם סמכויות אלה בהגדרה מוצע לקבוע כי הליך גבייה יכלול גם הליך לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים לפי דיני ההוצאה לפועל, חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 ,ופקודת המסים )גבייה(. להגדרה "הליך מינהלי" - הליך מינהלי הוא כל הליך שמנהלת רשות מינהלית במסגרת מילוי תפקידה. הליך כזה יכול להיות הליך מינהלי או הליך מעין שיפוטי. ההגדרה כוללת גם הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית, דוגמת עררים או עתירות על הליכים מינהליים. להגדרה "הליכי חדלות פירעון" - מוצע כי מועד תחילתם של ההליכים - הן לגבי יחידים והן לגבי תאגידים - יהיה מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. לעומת זאת, מועד סיומם של ההליכים שונה לגבי יחידים ולגבי תאגידים. לעניין יחידים, מוצע כי סיומם של ההליכים הוא במועד מתן ההפטר. החל ממועד זה מופטר החייב מחובות העבר שלו והוא רשאי לצאת לדרך חדשה. לעניין תאגיד, יש שתי אפשרויות לסיומם של הליכי חדלות הפירעון - פירוק או שיקום. סיום הליכי חדלות הפירעון יהיה במועד השלמת אחד מן ההליכים האלה. אפשרות נוספת לסיום הליכי חדלות הפירעון, היא ביטולם. להגדרה "חבר" - הצעת החוק מתייחסת לתאגידים שהם חברות או שותפויות. מוצע להגדיר מיהו חבר בכל אחד מסוגי התאגידים ולקבוע כי חבר בחברה הוא בעל מניה וחבר בשותפות הוא שותף. להגדרה "חוב" - למונח זה חשיבות רבה בחוק המוצע. חלק מרכזי בהליכי חדלות הפירעון עוסק באופן שבו מחולקים נכסי החייב בין הנושים, לשם פירעון חובות החייב. כדי שחלוקה זו תהיה הוגנת יש לקחת בחשבון את 1 חוקי א"י, כרך ב', עמ' )ע( 1374( ,א( 1399. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 609 "חוב בדין קדימה" - כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי" - כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי" - כמשמעותו בסעיף 235; "חוב מובטח" - חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; "חוב עבר" - חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: )1 )החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; )2 )הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו; )3 )הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; )4 )חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; )5 )הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות )1 )עד )4 ,)עד למועד פירעונו; "חוב בדין קדימה" - כמשמעותו בסעיף 234; "חוב דחוי" - כמשמעותו בסעיף 237; "חוב כללי" - כמשמעותו בסעיף 235; "חוב מובטח" - חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; "חוב עבר" - חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: )1 )החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; )2 )הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו; )3 )הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; )4 )חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; )5 )הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות )1 )עד )4 ,)עד למועד פירעונו; כלל חובותיו של החייב - הוודאיים והמותנים, הקצובים ושאינם קצובים, עתידיים ושמועד פירעונם הגיע. לשם כך מוצע להגדיר באופן רחב את המונח חוב כך שיכלול את כל חובותיו של החייב. הגדרה זו מחליפה את ההגדרה "חבות" שבסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל. היא כוללת בתוכה את כל הרכיבים שבהגדרה האמורה אך מנוסחת בשפה משפטית עדכנית. שינוי משמעותי לעומת הדין הקיים נוגע לחובות נזיקיים. סעיף 72(1 )לפקודת פשיטת הרגל קובע כי חבות בנזיקין לתשלום סכום בלתי קצוב אינה בת תביעה בהליכי פשיטת רגל. לעומת זאת, על פי המוצע בהצעת החוק, גם חובות נזיקיים יהיו חובות בני תביעה בהליכי חדלות פירעון. זאת כדי לאפשר לבחון את מצבו הכלכלי של החייב ולנהל את ההליכים באופן מאוחד, המתייחס לכלל חובותיו של החייב. אכן ייתכנו מצבים שבהם הליך התביעה הנזיקית מורכב ואינו מתאים לניהול במסגרת הליכי חדלות פירעון. במקרים אלה יוכל בית המשפט להשתמש בסמכותו לפי סעיף 29(5 )להצעת החוק ולהוציא את ניהול התביעה הנזיקית ממסגרת הליכי חדלות הפירעון. להשלמת המהלך, מוצע בסעיף 363 להצעת החוק, לבטל את סעיף 21 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ )להלן - פקודת הנזיקין( המסדיר הגשת תביעות נזיקיות בידי פושט הרגל ונגד פושט הרגל. להגדרה "חוב מובטח" - מוצע להגדיר חוב מובטח כחוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס. יתרת החוב דינה כדין שאר חובות החייב שאינם מובטחים. הגדרה זו משמשת בעיקר בפרק ו' של חלק ד', העוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, ובכללם נושים בעלי חוב מובטח המכונים נושים מובטחים. להגדרה "חוב עבר" - דיני חדלות הפירעון מחלקים את חובות החייב לשתי תקופות: חובות עבר וחובות שנצברים במהלך ההליכים. חלק מרכזי של הליכי חדלות הפירעון נועד להסדיר את פירעון חובות העבר של החייב. לעומת זאת החובות הנצברים במהלך ההליכים, ייחשבו בדרך כלל להוצאות הליכי חדלות פירעון, אשר להן מעמד מיוחד ודין קדימה. הבדל יסודי זה במעמד חובות העבר לעומת החובות שנצברים במהלך ההליכים מחייב הגדרה ברורה שתבחין בין סוגי חובות אלה. מוצע לקבוע ארבעה סוגים של חוב עבר. הסוג החמישי הוא הפרשי הצמדה וריבית המתווספים לכל אחד מסוגים אלה. הסוג הראשון כולל חוב שהחייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים. הצירוף "שהחייב חב בו" אין משמעו כי מדובר בחוב שהגיע מועד פירעונו אלא שהחוב הוא בגדר "חוב" כהגדרתו בהצעת החוק. לכן, תחת חלופה זו נכללים כל חובות החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות חובות מותנים ועתידיים. הסוג השני כולל חוב הנובע מפעולותיו של החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. תחת סוג זה נכללים חובות שנוצרו רק לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים אך נובעים מפעולות שביצע החייב לפני מתן הצו. דוגמה לחוב כזה הוא קנס פלילי שהוטל על החייב לאחר מתן צו פתיחת ההליכים בשל עבירה שביצע החייב עובר למתן צו פתיחת ההליכים. הרציונל הוא שגם חובות אלה נובעים מפעולותיו של החייב לפני מתן צו פתיחת ההליכים דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 610 "חובות שאינם בני הפטר" - חובות כאמור בסעיף 175; ; 2 "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, התשנ"ה-1995 ; 3 "חוק ההוצאה לפועל" - חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ; 4 "חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999 "חוק המרכז לגביית קנסות" - חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- ; 5 1995 ; 6 "חוק המשכון" - חוק המשכון, התשכ"ז-1967 ; 7 "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977 ; 8 "חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ; 9 "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 "חייב" - יחיד או תאגיד החב חוב; ועל כן מן הראוי לתת לנושים באותם חובות את אותו היחס והמעמד שניתן לחובות שהתגבשו קודם למתן הצו לפתיחת הליכים. בעניין זה משנה החוק המוצע את הדין הקיים שלפיו המועד לסיווגו של קנס כספי כחוב עבר הוא מועד מתן גזר הדין ולא מועד ביצוע העבירה )ראו למשל: ע"א 60/106 שכטר נ' הנאמן בפשיטת רגל של א.שכטר, פ"ד טו 173( 1961.) הסוג השלישי כולל חוב הנובע מהפרת התחייבות של החייב שנעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. זאת בתנאי שההתחייבות שהופרה היא התחייבות שהחייב התחייב בה טרם מתן הצו, וההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון. דוגמה לכך היא הפרת התחייבות חוזית של חייב לספק סחורה לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, כאשר במסגרת הצו לפתיחת הליכים נקבע כי החייב לא ימשיך להפעיל את עסקיו. חובות אלה נוצרו אמנם מפעולה שנעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ואולם מאחר שפעולה זו נובעת באופן ישיר מחדלות הפירעון של החייב, הרי שאם יינתן לחובות אלה מעמד עדיף של הוצאות הליכי חדלות פירעון, יזכה אותו נושה ביתרון לא הוגן לעומת שאר הנושים המחזיקים בחוב עבר. על כן מוצע לקבוע כי גם חובות אלה ייחשבו לחובות עבר. הסוג הרביעי כולל חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה בידי המוסד לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. עם מתן הצו לפתיחת הליכים, משלם המוסד לביטוח הלאומי גמלה לנושים שהם עובדים של החייב, לפי כללים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. עם התשלום, עוברות זכויותיו של הזכאי לגמלה )כלפי החייב( לידי המוסד לביטוח הלאומי, לצורך גבייתה מנכסי קופת הנשייה. כיוון שהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי אינו נכלל במובהק באחת ההגדרות הכלליות ל"חוב עבר", מוצע להגדירו במפורש כ"חוב עבר". סעיף קטן )5 )חל על כל אחד מסוגי חוב העבר ומבהיר כי גם הפרשי הצמדה וריבית, לרבות ריבית פיגורים, שנוספו לפי דין או הסכם לכל אחד מסוגי חוב העבר הנזכרים, מהווה חוב עבר. הבהרה זו דרושה שכן בהתאם להצעת החוק ריביות שונות נמצאות במיקום שונה בסדר הפירעון. בנוסף, לא ניתן להיפרע מריבית הפיגורים כחלק מהחוב המובטח. סעיף קטן זה נועד להבהיר כי הוראות אלה אינן גורעות ממעמדן של הריביות כחלק מחוב העבר באופן כללי. חובות החייב אינם נעצרים ואם החוב צובר ריבית מכוח דין או חוזה, צבירת הריבית נמשכת. כניסת החייב להליכים משפיעה על האפשרות לגבות את החובות, אך אינה פוגעת בחוב עצמו. להגדרה "חייב" - החוק המוצע עוסק בחדלות פירעון של יחידים ותאגידים כאחד, אך יש בו חלקים העוסקים ביחידים בלבד או בתאגידים בלבד. בחלקים העוסקים בחייבים שהם תאגידים, מכונה חדל הפירעון "התאגיד". בחלקים העוסקים בחייבים שהם יחידים, מכונה חדל הפירעון "היחיד". בחלקים העוסקים בשני סוגי החייבים, מכונה חדל הפירעון "החייב". 2 ס"ח התשנ"ה, עמ' 210. 3 ס"ח התשכ"ז, עמ' 116. 4 ס"ח התשנ"ט, עמ' 189. 5 ס"ח התשנ"ה, עמ' 170. 6 ס"ח התשכ"ז, עמ' 48. 7 ס"ח התשל"ז, עמ' 226. 8 ס"ח התשכ"ח, עמ' 234. 9 ס"ח התשכ"א, עמ' 192. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 611 "הממונה" - הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266; "המרשם" - )1 )לגבי חברות - מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות; )2 )לגבי שותפויות - הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות; "נאמן" - מי שמונה לפי סעיפים 33 או 125; "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות - כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי; "נושה" - מי שהחייב חב לו חוב; "נושה מובטח" - כמשמעותו בסעיף 243; "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות; "נכס הכפוף לשיור בעלות" - כמשמעותו בסעיף 251; "נכסי קופת הנשייה" - כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד'; "סדר הפירעון" - כמשמעותו בסעיף 231; "פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות ]נוסח חדש[, התשל"ה-101975 ; "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד - צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח' לחלק ג'; "קרוב" - )1 )לגבי יחיד - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד; "הממונה" - הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266; "המרשם" - )1 )לגבי חברות - מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות; )2 )לגבי שותפויות - הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות; "נאמן" - מי שמונה לפי סעיפים 33 או 125; "נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות - כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי; "נושה" - מי שהחייב חב לו חוב; "נושה מובטח" - כמשמעותו בסעיף 243; "נכס" - מיטלטלין, מקרקעין או זכויות; "נכס הכפוף לשיור בעלות" - כמשמעותו בסעיף 251; "נכסי קופת הנשייה" - כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד'; "סדר הפירעון" - כמשמעותו בסעיף 231; "פקודת השותפויות" - פקודת השותפויות ]נוסח חדש[, התשל"ה-101975 ; "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד - צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח' לחלק ג'; "קרוב" - )1 )לגבי יחיד - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד; להגדרה "המרשם" - החוק המוצע מתייחס לכמה סוגי תאגידים. מוצע להגדיר מהו המרשם הרלוונטי לכל אחד מסוגי התאגידים. על פי המוצע לגבי חברות, המרשם יהיה המרשם המתנהל לפי חוק החברות, ולגבי שותפויות - הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות. להגדרה "נושא משרה" - לעניין חברות מפנה ההגדרה המוצעת להגדרת נושא משרה בחוק החברות. לעניין שותפויות מוצע לקבוע כי נושא משרה יהיה כל הממלא תפקיד דומה בשותפות לתפקיד שממלא נושא משרה בחברה לפי חוק החברות, וכן שותף כללי. להגדרה "נושה" - הגדרה זו היא למעשה תמונת מראה של ההגדרות "חייב" ו"חוב". נושה של החייב הוא מי שהחייב חב לו חוב. להגדרה "נכס" - מוצעת הגדרה רחבה, שנועדה לכלול את כל סוגי הנכסים הקיימים, לרבות זכויות רכושיות וזכויות שאינן מוחשיות. יובהר כי ההגדרה כוללת גם נכסים הנמצאים מחוץ לישראל. ההגדרה המוצעת מחליפה את ההגדרה "נכסים" שבסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל. היא מנוסחת בדרך עדכנית יותר, אך כוללת את כל הנכסים שנכללו תחת הגדרת "נכסים" בפקודה האמורה. להגדרה "קרוב" - המונח "קרוב" משמש בחוק המוצע בשני הקשרים. הראשון נוגע למינוי בעל תפקיד, לגביו מבקשת ההצעה לקבוע, במסגרת ההוראות לעניין ניגוד עניינים, גם התייחסות לקרובו של בעל התפקיד. השני נוגע לביטול עסקאות שקדמו לתחילת ההליכים. כאן מוצע לקבוע כי התקופה שבה יהיה ניתן לבטל עסקאות שנעשו עם קרובים תהיה ארוכה יותר. מאחר שמדובר בהקשרים שבהם הקרבה מעלה חשש להתנהלות בעייתית בין הקרובים, מוצע להגדיר את המונח קרוב באופן רחב. לעניין יחיד מוצע לקבוע כי ההגדרה "קרוב" תכלול כל אחד מהקרובים האלה: בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות ילדים ונכדים חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד. לעניין תאגיד מוצע לכלול בהגדרה "קרוב" חבר בני אדם הנשלט על ידו, או חבר בני אדם הנשלט בידי 10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 28 ,עמ' 549. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 612 )2 )לגבי תאגיד - כל אחד מאלה: )א( חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו; )ב( נושא משרה בתאגיד או קרובו; )ג( לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות - בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור; )ד( לגבי שותפות מוגבלת ציבורית - שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות" - כהגדרתם בסעיפים 1 ו–65א לפקודת השותפויות; )ה( לגבי כל תאגיד שאינו כאמור בפסקאות משנה )ג( ו–)ד( - חבר התאגיד; "רשות מינהלית" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; "הרשם" - רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין; "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך; ; "שעבוד צף" - כהגדרתו בפקודת החברות11 "שעבוד קבוע" - שעבוד שאינו שעבוד צף; "שיקום כלכלי", של תאגיד - שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל; בעל השליטה או בעל השליטה בתאגיד וכן נושא משרה בתאגיד או קרובו. בנוסף, מוצע לקבוע כי גם חבר בתאגיד ייחשב לקרוב. זאת למעט לגבי חברה ציבורית שבה ייחשב לקרוב רק בעל מניה מהותי. הבחנה דומה מוצעת גם לגבי שותפות מוגבלת ציבורית. להגדרה "רשות מינהלית" - ההגדרה רשות מינהלית שאובה מההגדרה "רשות" בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. להגדרה "הרשם" - מכיוון שהחוק המוצע מתייחס לכמה סוגי תאגידים יש צורך להגדיר מיהו הרשם הרלוונטי לכל אחד מסוגי התאגידים. ההצעה קובעת כי לגבי חברה הרשם יהיה רשם החברות לפי חוק החברות, ולגבי שותפות הרשם יהיה רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות. להגדרה "שליטה" - לפי ההגדרה "שליטה" בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968( להלן -חוקניירות ערך(, שמוצע להפנות אליה, שליטה היא היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד. להגדרה "שעבוד צף" - מוצע להפנות להגדרה הקיימת בפקודת החברות. יש לציין כי בימים אלה נמצאת על שולחן הכנסת הצעת חוק המשכון, התשע"ה-2015( הצעות חוק הממשלה התשע"ה, עמ' 902 .)ההצעה צפויה לבטל את החלקים הנוגעים לשעבודים בפקודת החברות ולהחליפם בחוק משכון מודרני. כאשר יושלם הליך החקיקה יותאמו ההגדרות הרלוונטיות להגדרות שיקבע חוק המשכון החדש. להגדרה "שיקום כלכלי" של תאגיד - מוצע להגדיר את המונח "שיקום כלכלי" של תאגיד, כשמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל. זאת כדי להבהיר שהכוונה במונח זה היא לשיקום מהותי, להמשך פעילותו העסקית של התאגיד, גם אם האישיות המשפטית של התאגיד משתנה כאשר עסקיו נמכרים לתאגיד אחר. הבהרה זו חשובה מאחר שבמקרים לא מעטים נעשה שיקומו הכלכלי של התאגיד בדרך של מכירת פעילותו העסקית לגורם שלישי בלא שימור המסגרת התאגידית המקורית של החייב. ההגדרה המוצעת נועדה להבהיר כי גם שיקום זה הוא בגדר שיקום כלכלי. 11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37 ,עמ' 761. דברי הסבר הצעות חוק הממשלה - 1027 ,כ"ב באדר א' התשע"ו, 2016.3.2 613 "השר" - שר המשפטים; "תאגיד" - )1 )חברה, כמשמעותה בחוק החברות, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק האמור; )2 )שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות; ; "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות )רישוי(, התשמ"א-121981 "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד - תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג' לפרק ז' בחלק ב'; "תשלום עונשי" - קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי. "השר" - שר המשפטים; "תאגיד" - )1 )חברה, כמשמעותה בחוק החברות, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק האמור; )2 )שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות; ; "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות )רישוי(, התשמ"א-121981 "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד - תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג' לפרק ז' בחלק ב'; "תשלום עונשי" - קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי. להגדרה "תאגיד" - מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו על כמה סוגים של תאגידים: חברה ציבורית או חברה שאינה ציבורית, למעט חברה לתועלת הציבור, ושותפות רשומה או בלתי רשומה, ציבורית או שאינה ציבורית. כמו כן, בסעיף 354 להצעת החוק, מוצע להסמיך את השר להחיל את הוראות החוק המוצע, בצו, על חבר בני אדם שאינו תאגיד לפי ההגדרה המוצעת, בדומה להוראות סעיף 380 לפקודת החברות. להגדרה "תאגיד בנקאי" - מוצע להפנות להגדרת המונח בחוק הבנקאות )רישוי(, התשמ"א-1981 ,המסדיר את רישוי פעילותם של תאגידים בנקאיים. להגדרה "תשלום עונשי" - הגדרה זו כוללת כל תשלום אשר הוטל כסנקציה על החייב בידי רשות שיפוטית או מינהלית. ההתייחסות בהצעת החוק לתשלומים עונשיים נובעת מייחודם של תשלומים אלה. תשלומים אלה אינם באים לפצות את הרשות שהטילה את התשלום על חסרון כיס שנוצר לה אלא לפגוע בכיסו של החייב כסנקציה על פעולה שביצע. לכן, אם ישולמו התשלומים העונשיים מקופת הנשייה הרי שאלה יבואו על חשבון שאר הנושים כך שלמעשה הניזוקים מאותם התשלומים יהיו הנושים ולא החייב. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם התכלית שבבסיס התשלום העונשי. מן העבר השני, גם מתן הפטר מחובות אלה אינו ראוי. ערך השלטת החוק ואכיפתו באורח שוויוני על כל אדם חל גם לגבי חייב שהוא חדל פירעון. מתן הפטר מתשלומים עונשיים בהליכי חדלות פירעון אינו עולה בקנה אחד עם ערכים אלה. הוא גם עלול להביא לכך שהליכים אלה ישמשו מקלט לעבריינים )ראו לעניין זה: עא 09/5735 עיריית טבריה נ' סינואני )2012.4.17.) הצעת החוק מבקשת לקבוע פתרון מאוזן שייתן מענה לשתי התכליות האלה. כדי לשמור על ערך השוויון בפני החוק מוצע לקבוע בסעיפים 89(ב( ו–175(א( כי לא יהיה ניתן לקבל הפטר מתשלומים עונשיים במסגרת הליכי חדלות פירעון של יחיד, וכי לא יהיה ניתן לפטור את התאגיד מתשלומים עונשיים במסגרת אישור תכנית לשיקום כלכלי. מנגד, וכדי שתשלומים עונשיים אלה לא יבואו על חשבון שאר הנושים, מוצע לקבוע בסעיף 237 כי מעמדם של תשלומים אלה יהיה של חובות דחויים וישולם רק לאחר ששאר הנושים יקבלו את מלוא נשייתם. כמו כן, מוצע לקבוע כי קנסות וריביות פיגורים שהתווספו לחוב שאינו תשלום עונשי, לא ייחשבו לתשלום עונשי. זאת מכיוון שעיקרו של החוב במקרה זה אינו עונשי.


אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה
·          



עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה